פרשת אדמוני – אופנועים תאונה נהיגה בקלות ראש

בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו זיכה מחמת הספק נהג שהוגש נגדו כתב אישום בגין מעורבות בתאונת דרכים; במסגרת כתב האישום הואשם הנהג בביצוע שורה של עבירות תנועה: "גרימת נזק לרכוש או אדם" [עבירה על תקנה 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961 (להלן – תקנות התעבורה)]; "נהיגה בקלות ראש" [עבירה על סעיף 62(2), בקשר עם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א 1961 (להלן – פקודת התעבורה)]; "סטיה מנתיב" [עבירה על תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה]; "חבלה של ממש" [עבירה על סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה].

על פי עובדות כתב האישום, נהג הנאשם על אופנוע מסוג "סאן יאנג" בכביש מספר 4, מכיוון דרום לכיוון צפון, והתקרב ליציאה לכיוון מחלף אלוף שדה. אותה עת רכב רוכב האופנוע המעורב, אופנוע מסוג "ימאהה", בכביש מספר 4, בכיוון נסיעת הנאשם בנתיב הימיני ומשמאל לכיוון נסיעת הנאשם.

לטענת התביעה הנאשם נהג בקלות ראש, בכך שסטה בין הנתיבים, הנאשם סטה ימינה, עלה עם האופנוע על אי ההפרדה, סטה שמאלה, עלה בשנית על אי ההפרדה המסומן על גבי הכביש, המשיך בנסיעה לכיוון הנתיב בו נסע האופנוע המעורב, חסם את דרכו ושני האופנועים התנגשו. אליבא דרשויות התביעה, הנאשם סטה מנתיב נסיעתו ללא הסבר סביר, תוך גרימת הפרעה וסיכון, ובכך גרם לתאונת דרכים. כתוצאה מהתאונה נחבלו חבלות של ממש רוכב האופנוע המעורב והנאשם. לרוכב האופנוע המעורב נגרמו שברים ב- 2 צלעות ושבר בכף הרגל, ולנאשם, שברים ב 2- צלעות. כן נגרמו נזקים לאופנועים המעורבים.

במענה לכתב האישום בפני בית המשפט לתעבורה, הודה ההנהג בנהיגתו במקום ובחבלות שנגרמו כתוצאה מהתאונה, אך כפר בטענה שרוכב האופנוע המעורב נסע משמאלו בנתיב הימיני לכיוון צפון, וכן בקלות הראש שיוחסה לו בכך שעלה על שטח ההפרדה וחסם את דרכו של רוכב האופנוע המעורב.

———————————————————————————————————————————————————————————————————————–

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בתל-אביב-יפו

[21.09.2014]

כב' השופטת דלית ורד

ת"ד (תל-אביב-יפו) 6313-06-13

מדינת ישראל

נ ג ד

חיים אדמוני

הכרעת דין

אזכה את הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם, הוגש כתב אישום בגין:

– גרימת נזק לרכוש או אדם – עבירה על תקנה 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961 (להלן – תקנות התעבורה).

– נהיגה בקלות ראש – עבירה על סעיף 62(2), בקשר עם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א 1961 (להלן – פקודת התעבורה).

– סטיה מנתיב – עבירה על תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה,

– חבלה של ממש – עבירה על סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה,

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 21.09.12 בשעה 15:15, או בסמוך לכך, נהג הנאשם על אופנוע מסוג "סאן יאנג " מספר רישוי 5225178 (להלן – אופנוע הנאשם) בכביש מספר 4, מכיוון דרום לכיוון צפון, והתקרב ליציאה לכיוון מחלף אלוף שדה.

אותה עת רכב מורדן דותן (להלן – רוכב האופנוע המעורב), אופנוע מסוג "ימאהה" מספר רישוי 2471884 (להלן – האופנוע המעורב), בכביש מספר 4, בכיוון נסיעת הנאשם בנתיב הימיני ומשמאל לכיוון נסיעת הנאשם.

הנאשם נהג בקלות ראש, בכך שסטה בין הנתיבים, הנאשם סטה ימינה, עלה עם האופנוע על אי ההפרדה, סטה שמאלה, עלה בשנית על אי ההפרדה המסומן על גבי הכביש, המשיך בנסיעה לכיוון הנתיב בו נסע האופנוע המעורב, חסם את דרכו ושני האופנועים התנגשו.

הנאשם סטה מנתיב נסיעתו ללא הסבר סביר, תוך גרימת הפרעה וסיכון, ובכך גרם לתאונת דרכים. כתוצאה מהתאונה נחבלו חבלות של ממש רוכב האופנוע המעורב והנאשם. לרוכב האופנוע המעורב נגרמו שברים ב- 2 צלעות ושבר בכף הרגל, ולנאשם, שברים ב 2- צלעות. כן נגרמו נזקים לאופנועים המעורבים.

במענה לכתב האישום, הודה הנאשם בנהיגתו במקום ובחבלות שנגרמו כתוצאה מהתאונה. הנאשם כפר בטענה שרוכב האופנוע המעורב נסע משמאלו בנתיב הימיני לכיוון צפון, וכן בקלות הראש שיוחסה לו בכך שעלה על שטח ההפרדה וחסם את דרכו של רוכב האופנוע המעורב.

ראיות המאשימה

המאשימה העידה 5 עדי תביעה;

עד התביעה מס' 1 פולסקי שרגא, מתנדב ביחידת התנועה(להלן – המתנדב), במסגרת עדותו הוגש:

– דו"ח פעולה (ת/1);

העד מסר כי הודיעו לו, ולשותפו למשמרת, מזרחי מרקו, על התאונה בכביש 4 לצפון, הם הגיעו למקום, אך הפצועים פונו כבר לבית החולים. התאונה דווחה לבוחנים, אך הבוחנים מסרו שלא יגיעו למקום התאונה.

בדו"ח הפעולה שערך העד (ת/1) צוין כי עד ראיה ששמו אילון זורע אמר כי "אופנוע מספר 2 סטה מהנתיב ועבר ד-14 ופגע באופנוע מס' 1".

לשאלת ב"כ הנאשם בחקירה נגדית, אישר העד כי בעת הגיעו למקום האופנועים כבר הוזזו(פרוט' מיום 27.01.13, עמ' 3 שורה 7). לשאלה נוספת שנשאל "אתה בעצם לא זוכר מה היה ?", השיב העד "לא. אם לא הייתי מקבל את הדו"ח, לא הייתי זוכר מה היה" (פרוט' עמ' 2 שורות 25-26 ).

עדת התביעה מס' 2 איריס מורדן, אשת רוכב האופנוע המעורב,במסגרת עדותה הוגש:

– השרטוט שערכה במהלך הדיון (ת/2).

העדה מסרה כי היא ובעלה (רוכב האופנוע המעורב) היו בדרכם לביתם בישוב צורן לאחר בילוי משפחתי. הם נסעו בנתיב הימיני בכביש 4 לכיוון צפון, כשהיא נהגה ברכב ובעלה נהג באופנוע, ונסע כשלושה רכבים לפניה.

בהתייחס לאופן נסיעתו של בעלה טענה העדה "בעלי נסע בנתיב הימני כל הזמן והוא לא נסע מהר, כי הוא חיכה לי .." (פרוט' מיון 27.01.14, עמ' 3 שורה 26 ). עם זאת, בהמשך עדותה אישרה העדה כי לא הייתה בקשר עין רצוף עם בעלה, ואף לא הבחינה באופן קרות התאונה.

מעדותה עלה כי הבחינה באופנוע הנאשם עוד טרם קרות התאונה, ובהתייחס למסלול נסיעתו ציינה העדה "קצת לפני מחלף תל השומר, ראיתי אופנוע מזגזג בנתיבים בצד שמאל של הכביש, אז חותך ימינה כביכול לעלות למחלף, התקדמתי עם הרכב, אז ראיתי את שני האופנועים על הכביש, גם של בעלי וגם השני .." (פרוט' מיום 27.01.14 עמ' 3 שורות 14-16 ).

בחקירתה הנגדית, הבהירה העדה כי הנאשם "נסע בנתיב השמאלי מנתיב נסיעתי, אז חתך לנתיב השמאלי הקיצוני, ובפעם השניה הוא חתך ימינה את כל הנתיבים" (פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 4 שורות 31-32).

משהגיעה למקום התאונה הבחינה כי "האופנוע של בעלי היה זרוק בצד שמאל של האי תנועה איפה שהבטונדות… והאופנוע השני היה בדיוק בצד השני של הבטונדה, בצד ימין, זה היה לפני הבטונדות…אדמוני..ישב על אי התנועה והאופנוע שלו היה משמאלו טיפה יותר למעלה ממנו, בעלי היה בתחילת אי התנועה שכוב."(פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 5 שורות 12-15).

בחקירתה הנגדית, נשאלה האם הייתה בקשר עם עד הראיה אילון זורע, ובתשובתה מסרה "יש שתי שיחות ממני לעד, אחת אחרי התאונה שיבוא להעיד במשטרה והשניה לפני הדיון היום, לשאול אם הוא בא להעיד" (פרוט' עמ' 6 שורות 5-6).

עד התביעה מס' 3 אילון זורע, עד ראיה, (להלן – עד הראיה אילון),במסגרת עדותו הוגש :

– תצלום(ת/3)

העד מסר כי "בצהרי יום שישי, לקחתי את בני מנס ציונה להרצליה.. נסעתי אחרי אופנוע, כשאני במהירות של 90 קמ"ש, אני הייתי הרכב היחיד על הכביש, האופנוע לפני במהירות של 90 קמ"ש לערך, כי ראיתי שאנו שומרים על אותו פער ביננו, הוא היה כ-100 מ' לפני, מקדימה ראיתי אופנוע שעומד על הנתיב הימני והוא מזגזג .. הוא לא החליט לאן לנסוע, אם ימינה או לכיוון מורשה, או לחתוך חזרה לכיוון הנתיב ולהמשיך ישר למורשה, האופנוע שבא אחריו, לא הספיק לברוח ממנו ונכנס בו מאחור"(פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 6 שורות 20-27).

מהצילום ת/3 שהוגש באמצעות העד וכן מהצילומים נ/1- נ/4 שהוגשו מטעם הנאשם, עולה כי בהתפצלות שבין כביש 4 לכיוון צפון לבין מחלף אלוף שדה (הפנייה לעבר תל השומר), משורטט שטח הפרדה משולש (להלן- שטח ההפרדה). חלקו הדרומי של שטח ההפרדה מקווקו, לאחריו קיים שטח צבוע בצבע לבן, ובהמשך שטח ההפרדה מקוקו. בקצה הצפוני של שטח הפרדה קיים משטח בצבע לבן- אפור ובטונדה.

בהתייחס למסלול נסיעת הנאשם, טען עד הראיה איילון:"ראיתי אותו מהסס כבר בשטח ההפרדה הלבן. אחר כך הוא זגזג על שטח ההפרדה המקווקו, ונכנס מעט לנתיב הנסיעה המקווקו, פנה ליציאה לתל השומר, ואז חזר למקווקו והתיישר בנתיב הימני, והאופנוע שלפניי נכנס בו מאחורה." (פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 7 שורות 7-9).

עד הראיה אילון ציין כי התאונה לא התרחשה על שטח ההפרדה, אלא בנתיב הימני לכיוון צפון (לכיוון מורשה), סמוך לקו הלבן התוחם את שטח ההפרדה מצדו השמאלי, לאחר שהנאשם כבר התיישר בנסיעה לכיוון צפון.

נשאל העד בחקירתו הנגדית: "בשלב שאתה רואה את האופנוע שפגע, אתה גם רואה את המזגזג, אתה רואה את המזגזג נוסע בנתיב הימיני?" השיב העד "כן. באיטיות" (פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 8 שורות 7-8 ). משנשאל העד האם האופנוע המעורב האט מעט, השיב בחיוב (פרוט' מיום 27.01, עמ' 9 שורות 12-13).

משנשאל העד האם טרם התאונה הבחין בנאשם כשהוא נוסע בנתיב השמאלי בכביש 4 לכיוון צפון, ענה העד "אני לא ראיתי אותו חותך מהנתיב השמאלי לעבר הנתיב הימני, אני ראיתי את האופנוע מזגז בפעם הראשונה כשהייתי במרחק של 50 מטר מאי התנועה" (פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 7 שורות 26-28).

משנשאל העד אודות שדה הראיה בעת האירוע השיב: "חלק, נקי,שמש, גם לא היו מכוניות" (פרוט' מיום 27.01.14 ,עמ' 7 שורות 29-30).

במענה לשאלה בחקירה נגדית, מסר העד כי היה מודע למועד הדיון, עקב רישום שביצע בטלפון החכם שברשותו, ואיש לא התקשר אליו, על מנת שיבוא להעיד.

עד התביעה מס' 4 דותן מורדן, רוכב האופנוע המעורב, במסגרת עדותו הוגשו :

– השרטוט שערך העד(ת/4)

– תעודה רפואית(ת/5)

העד מסר כי ביום שישי בשעה 15:30, פנה שמאלה לכביש 4 ממחלף מסובים, והנאשם פנה שמאלה במקביל אליו, אך בהמשך הנאשם הגביר את מהירותו ונסע לפניו. סמוך למחלף אלוף שדה, הבחין העד כי הנאשם "חתך לעלות לכיוון תל השומר" (פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 9 שורה 32).

העד הוסיף:"אני נסעתי את כל הדרך ממסובים על הנתיב הימני, בצד ימין, הוא חתך חזרה באמצע מהמחלף של תל השומר, לתוך הנתיב שלי, והגעתי למצב שבו בעצם, הוא נכנס עם הזנב שלו לתוך נתיב הנסיעה שלי ולא היה לי לאן לברוח" (פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 10 שורות 1-3). העד טען כי מהירות נסיעתו שלו הייתה 80 קמ"ש לערך" (פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 10 שורות 4-5 ).

עוד העיד: "אני לא ראיתי את החלק של העליה והחזרה, מה שאני זוכר, זה שנסעתי כאן על הנתיב הימני בצד ימין, קרוב לשוליים, והאופנוע עלה לכיוון תל השומר, ואז הוא חזר חזרה, אבל לא ראיתי את החזרה, אבל ראיתי אותו פתאום מולי במרחק של תאונה"(פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 10 שורות 9-12 ).

משנשאל העד בחקירתו הנגדית "אז נכון שאתה לא האטת כשאתה ראית אותו עולה לכיוון תל השומר?" השיב העד "זה לא שהוא ישב בנתיב הימני איתי, הוא בא מצד שמאל בצורה חדה וחתך לאי התנועה", שנשאל "אתה חשבת שהוא ימשיך לכיוון תל השומר? השיב העד: "ברור שאדם שחותך בצורה כזו, ימשיך לכיוון תל השומר". שנשאל שאלה נוספת "לכן לא הייתה לך גם כל סיבה להאט את הנסיעה שלך?" השיב העד " לא הייתה לי סיבה להאט. להאט בגין מה?" (פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 11 שורות 11-16)

משנשאל העד "אני אומר לך שאתה בכלל לא ראית אותו מגיע מתל השומר, כי הוא לא היה בנתיב של תל השומר?" השיב העד: "אני ראיתי אותו חותך את הפס הלבן לפני שטח ההפרדה והוא חזר פתאום מתוך שטח ההפרדה. (פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 12 שורות 22-24 )

עד התביעה מס' 5 רס"ב מזרחי שלמה, בוחן במשטרת התנועה (להלן- הבוחן המשטרתי), במסגרת עדותו הוגשו :תרשים וחוות דעת (ת/6)

העד מסר כי בוחן תנועה לא יצא לזירת התאונה במועד האירוע, ואת השרטוט ערך בחודש מרץ 2013. על השרטוט סימן חיצים המראים באופן כללי את כיווני הנסיעה, על פי הודעות המעורבים. העד אישר כי בתחילה התיק המשטרתי נגנז, ובעקבות ערר שהוגש על ידי רוכב האופנוע המעורב, התיק נפתח מחדש, ונגבתה עדותו של עד הראיה אילון.

ראיות ההגנה

מטעם ההגנה, העיד הנאשם לבדו, במסגרת עדותו הוגשו: צילומים (נ/1 -נ/4)

הנאשם העיד כי "ביום התאונה נסעתי מכיוון דרום לכיוון צפון. בצומת מסובים עליתי שמאלה ונסעתי לכיוון צפון, ברגע מסוים ליד תל השומר התלבטתי אם לפנות ימינה או שמאלה, ברגע שהחלטתי לפנות שמאלה, עליתי על הנתיב השמאלי, ולהמשיך ישר בנסיעה, כעבור מספר שניות, אני שם לב שמתוך שטח ההפרדה, דוהר אלי אופנוע. (פרוט' מיון 10.07.14, עמ' 17 שורות 13-16 ).

לדבריו, משהבחין כי האופנוע המעורב חוצה את שטח ההפרדה ועומד להיכנס לנתיב נסיעתו, חשש"להיזרק" שמאלה לעבר הכביש הסואן, ולכן סטה ימינה לתוך שטח ההפרדה. או אז, פגע בו האופנוע המעורב והוא נפל. האופנוע המעורב המשיך בנסיעה, עקף אותו ובהמשך גם רוכב האופנוע המעורב נפל.

הנאשם שרטט על גבי צילום נ/2, את סטייתו ימינה לתוך שטח ההפרדה, בעת שהבחין כי רוכב האופנוע המעורב עומד להיכנס לנתיב הימני בכביש 4 לכיוון צפון. על גבי צילום נ/4 סימן הנאשם את המקום בו זגזג בעת שהתלבט אם לפנות לכיוון מחלף אלוף שדה או להמשיך בנסיעה בכביש 4. מהשרטוט על גבי צילום 2נ/2, עולה כי לפי גרסתו של הנאשם התאונה התרחשה בשטח ההפרדה ולא על הכביש, כאשר בשעת התאונה אופנועו של הנאשם היה בזווית אלכסונית. ואכן, בחקירתו הנגדית אישר הנאשם כי אופנועו היה בסטייה בזמן התאונה( פרוט' מיום 10.07.14, עמ' 18 שורות 31-32).

בחקירתו הנגדית, נשאל הנאשם, והשיב כלהלן:

"ש. לאן רצית להגיע?

ת. לנתניה, והתלבטתי אם לעלות על איילון או להמשיך בנסיעה ישר.

ש. ז"א שכאשר הגעת לפיצול בצומת תל השומר, עדיין לא החלטת לאן אתה רוצה לנסוע?

ת. כן.

ש. יש מצב שרצית להגיע לאלוף שדה, ומשם לנתיבי איילון?

ת. כן.

ש. מתי לראשונה ראית את האופנוע נוסע?

ת. לאחר שהגברתי את המהירות בחזרה כדי לנסוע לכוון צפון, בנסיעה ישירה.

ש. ואז מה ראית?

ת. אז אני שמעתי צעקה, הוא בא מתוך שטח ההפרדה וראיתי שהוא עומד להיכנס בי."

(פרוט' מיום 10.07.14, עמ' 18 שורות 7-16)

ובהמשך:

"ש: היכן הייתה הפגיעה?

ת: בתוך שטח ההפרדה. אני ראיתי שאני עומד להיפגע, ולכן סטיתי לשטח ההפרדה , אם הייתי סוטה לכיוון השני הייתי יכול להיפגע, כי הכביש היה סואן."

(פרוט' מיום 10.07.14, עמ' 18 שורות 24-25).

טענות הצדדים

בא כוח המאשימה טענה כי הודעתו של הנאשם כי בהגיעו לשטח ההפרדה עדיין לא החליט אם לפנות לכיוון מחלף אלוף שדה או להמשיך בנסיעה בכביש 4, מחזקת את גרסת עד הראיה אילון, כי בתחילה הנאשם פנה ימינה לעבר מחלף אלוף שדה, אך בהמשך סטה שמאלה, ונכנס לנתיב נסיעתו של רוכב האופנוע המעורב אשר נסע לכיוון ישר בכביש 4.

בא כוח הנאשם טען כי אין בראיות מטעם המאשימה כדי להביא להרשעה מעבר לספק סביר, ולא בכדי הוחלט בתחילה על גניזת התיק.

בא כוח הנאשם הפנה לדו"ח הפעולה (ת/1) שערך המתנדב, ממנו עולה כי לדברי עד הראיה איילון רוכב האופנוע המעורב הוא שנסע על שטח ההפרדה ופגע באופנוע הנאשם. לטענתו, יש לתת משקל מכריע לגרסה ראשונית זו של עד הראיה, ולהעדיפה על פני הגרסה האחרת שהציג בבית המשפט. בנוסף, אמינותו של עד הראיה אילון נפגמה, משטען כי איש לא התקשר אליו סמוך למועד הדיון, זאת בניגוד לעדותה של אשת רוכב האופנוע.

עוד נטען כי בעדויות עדי התביעה נפלו סתירות מהותיות. כך למשל, אשת רוכב אופנוע המעורב העידה כי הבחינה בסטייתו של הנאשם מהנתיב השמאלי ביותר בכביש 4 לעבר הנתיב הימיני, ואילו עד הראיה אילון לא הבחין בביצוע סטיה זו. רוכב האופנוע המעורב טען כי לא האט את מהירות נסיעתו היות ולא הבחין כי הנאשם החליט לשוב ולנסוע לכיוון צפון, אך כשנשאל עד הראיה איילון האם רוכב האופנוע המעורב האט "טיפה", השיב בחיוב.

עוד צוין כי אשת רוכב האופנוע המעורב מסרה כי בכביש 4 הייתה תנועה של כלי רכב, אך לא כבדה, בעוד שעד ראיה אילון ציין כי הוא היה הרכב היחידי בכביש. עד הראיה אילון ציין כי בתחילה הנאשם זגזג על שטח הפרדה בנסיעה איטית, ואילו רוכב האופנוע המעורב טען שהנאשם דהר לפניו.

דיון והכרעה:

1. בהודעתו טען הנאשם :"רציתי להגיע לאלוף שדה ומשם לנתיבי איילון על מנת להגיע לנתניה, נסעתי בנתיב היציאה לתל השומר, האטתי והגעתי שאני מצד ימין של שטח ההפרדה המקווקו בלבן, חשבתי לפנות ימינה או להמשיך ישר לכביש 4 צפון" (הודעת הנאשם ת/9, מיום 14.3.13 שורות 6-8).

מהאמור בהודעה זו, אשר ניתנה כחצי שנה לאחר התאונה, עולה בבירור כי הנאשם פנה ימינה מכביש מס' 4, עלה על כביש היציאה לכיוון מחלף אלוף שדה, ונסע בצדו הימני של שטח ההפרדה המשולש לכיוון תל השומר.

דבריו אלה של הנאשם עולים בקנה אחד עם עדותו של עד הראיה אילון כי הנאשם "פנה ליציאה לתל השומר, ואז חזר למקווקו, והתיישר בנתיב הימני והאופנוע שלפניי נכנס בו מאחורה"(פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 7 שורות 8-9).

רוכב האופנוע המעורב טען בעדותו כי "בהצטלבות לפני תל השומר הוא חתך לעלות לכיוון תל השומר, ומיד אחר כך נכנס לתוך נתיב הנסיעה שלי ..הוא חתך חזרה באמצע המחלף של תל השומר, לתוך נתיב הנסיעה שלי."(פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 9 שורות 31-32, עמ' 10שורות 1-2).

טענותיהם אלה של עדי התביעה עולות בקנה אחד עם הודאתו המפורשת של הנאשם בהודעתו במשטרה, כי עבר לצידו הימני של שטח ההפרדה לכיוון מחלף אלוף שדה.

2. בעדותו אישר הנאשם כי אמנם התלבט אם לפנות למחלף אלוף שדה או להמשיך בנסיעה בכביש מס' 4 , אולם לטענתו, נסע כל העת בכביש מס' 4 לכיוון צפון, ולכל היותר, זגזג על הקו הלבן התוחם את שטח ההפרדה מצדו השמאלי (פרוט' עמ' 17 שורות 21-22). הנאשם שרטט את נסיעתו זו על גבי הצילום נ/4.

גרסתו זו של הנאשם אינה אלא "עדות כבושה" הסותרת את האמור בהודעתו במשטרה, שם אישר באופן ברור ומפורש כי נסע בכביש היציאה למחלף אלוף שדה, מימין לשטח ההפרדה.

זאת ועוד, מהסימונים שביצע הנאשם על גבי צילומים נ/2 ו- נ/4, עולה לכאורה כי אין כל קשר בין הזיגזוגים שביצע בעת שהגיע לחלקו הדרומי של שטח ההפרדה והתלבט בין מסלולי הנסיעה החילופיים לבין התרחשות התאונה, אשר התרחשה סמוך לקצהו הצפוני של שטח ההפרדה.

גרסה זו יש לדחות מכל ומכל.

מההודעה הראשונית שמסר הנאשם אודות אירוע התאונה (ת/8), עולה כי קיים קשר בין נסיעתו על שטח ההפרדה לבין אירוע התאונה. בנוסף, משהתעלם הנאשם כליל מנסיעתו בכביש היציאה למחלף אלוף שדה, מימין לשטח ההפרדה, לא ניתן לאמץ את הסימונים שביצע על גבי הצילומים, ויש לקבוע כי אלה חלקיים ובלתי מדויקים.

3. בהודעתו במשטרה (ת/9), מסר הנאשם כי פנה לנתיב היציאה למחלף תל השומר, ונסע מימין לשטח ההפרדה. או אז, האט את מהירותו כיון שהתלבט כיצד להמשיך את דרכו לנתניה. בסופו של דבר החליט לנסוע דרך כביש מס' 4. עוד מסר הנאשם כי התאונה התרחשה בעת שנסע בנתיב הימני בכביש מס' 4 לצפון, משמאל לשטח ההפרדה (ת/9 שורה 11). הנאשם לא ציין זאת במפורש, אך צירוף הנתונים שמסר בהודעתו, מביא למסקנה כי עובר לתאונה, חצה הנאשם את שטח ההפרדה לרוחבו, מימין לשמאל, ממחלף אלוף שדה לכביש מס' 4 לכיוון צפון. הנאשם אישר בהודעתו כי בתאונה אופנועו נפגע מאחור.

4. עד הראיה אילון העיד ביחס למסלול נסיעת הנאשם כי "האופנוע היה על הקצה של אי התנועה, הוא לא החליט לאן לנסוע אם ימינה או לכיוון מורשה או לחתוך חזרה לכיוון הנתיב ולהמשיך ישר למורשה… אז פתאום החליט שהוא חוזר לנתיב הישר- לכיוון מורשה, אז האופנוע מאחור נכנס בו (פרוט' מיום 27.01.14, עמ' 6 שורות 24-29).

בהמשך טען העד כי הנאשם "פנה ליציאה לתל השומר, ואז חזר למקווקו והתיישר בנתיב הימני והאופנוע שלפניי נכנס בו מאחורה"(פרוט' עמ' 7, שורות 8-9).

5. ניתן להבחין בדמיון רב בין האמור בהודעתו של הנאשם לבין עדותו של עד הראיה, בנוגע למסלול נסיעת הנאשם ומיקום הפגיעה באופנועו. משתי הגרסאות שלעיל, עולה כי הנאשם נדרש לחצות את שטח ההפרדה מימין לשמאל על מנת לחזור ולהשתלב בנסיעה בכביש מס' 4 לכיוון צפון, וכי אופנועו נפגע מאחור.

עם זאת, בשתי סוגיות מהותיות, הנתונות במחלוקת בין הצדדים, אין גרסאותיהם זהות.

הסוגיה האחת נוגעת למקום התרחשות התאונה. לגרסת התביעה התאונה ארעה בנתיב הימני בכביש מס' 4 לכיוון צפון, ולגרסת ההגנה התאונה ארעה על שטח ההפרדה.

הסוגיה השנייה שבמחלוקת, נוגעת למסלול נסיעתו של רוכב האופנוע המעורב. לגרסת התביעה, רוכב האופנוע המעורב נסע בנתיב הימני של כביש מס' 4, לצפון, והנאשם נכנס באופן פתאומי לנתיב נסיעתו. לגרסת ההגנה, רוכב האופנוע המעורב נסע על שטח ההפרדה, ולקראת סיומו של שטח ההפרדה, התכוון לסטות לנתיב הימני של כביש מס' 4, נתיב בו נסע הנאשם.

6. הנאשם טען כי בנוסעו בנתיב הימני של כביש מס' 4, הבחין ברוכב האופנוע הנוסע על שטח ההפרדה ועומד להיכנס לנתיב נסיעתו – הנתיב הימני של כביש מס' 4. הנאשם הסביר כי חשש לסטות שמאלה היות ובכביש הייתה תנועה סואנת של כלי רכב, ולכן סטה ימינה לעבר שטח ההפרדה. או אז, ארעה ההתנגשות בין שני האופנועים. הנאשם אף שרטט את סטייתו בזווית אלכסונית על גבי הצילום נ/2.

מצאתי קושי רב בקבלת גרסתו זו. תמוה כי הנאשם יסטה דווקא לעבר מסלול נסיעת האופנוע המעורב, במקום לנסות ולחמוק ממנו, בין אם על ידי האצת מהירות נסיעתו, ובין אם על ידי סטייה לחלקו השמאלי של הנתיב הימני. הנאשם טען כי נסע בצידו הימני של הנתיב הימני, צמוד לשטח ההפרדה, ובהינתן שנהג בכלי רכב צר, לא הייתה מניעה לסטות לצדו השמאלי של הנתיב.

לא ניתן אף לקבל את טענתו של הנאשם כי התנועה בכביש הייתה סואנת. האירוע היה ביום שישי בשעה 15:30 לערך, ומהראיות שבפניי עולה כי בשעה זו הייתה תנועה דלילה של כלי רכב.

זאת ועוד, אין חולק כי אופנוע הנאשם נפגע בחלקו האחורי. לא היה לנאשם כל הסבר כיצד נפגע אופנועו מאחור, שעה שעל פי השרטוט שערך על גבי צילום נ/2, אמור היה אופנועו להיפגע בצידו הימני.

העובדה שאופנוע הנאשם נפגע בחלקו האחורי מחזקת את גרסת התביעה, לפיה הנאשם נכנס באופן פתאומי לנתיב נסיעתו של רוכב האופנוע המעורב, אשר נסע בנתיב הימני לכיוון צפון ואכן בחקירתו הנגדית של רוכב האופנוע המעורב טען בפניו בא כוח הנאשם "אין ספק שהוא (הנאשם)נפגע מאחור, היכן שלוחית הרישוי, וכל השלב הזה שהוא מתיישר לנתיב שלך אתה לא מאט ?" ועל כך השיב רוכב האופנוע : "כשהוא נכנס לנתיב שלי המרחק ביני לבינו היה כל כך קצר שאי אפשר היה להאט" (פרוט' מיום 27.1.14, עמ' 13 שורות 10-13) .

7. אם די היה במאזן הסתברויות, לא מן הנמנע כי נכון היה להעדיף את גרסת התביעה, מהנימוקים שפורטו לעיל. בהקשר זה יצוין כי הסתירות שנטענו בסיכומי בא כוח הנאשם, מתייחסות ברובן לנקודות זמן שונות של האירוע. כך למשל, בהינתן שהנאשם ונהג האופנוע המעורב פנו בו זמנית לכביש מס' 4 ממחלף מסובים, והעובדה כי הנאשם ביצע תמרונים שונים על גבי שטח ההפרדה, עוד בטרם הגיע למקום רוכב האופנוע המעורב, עולה מכך כי הנאשם נסע במהירות גבוהה, כפי שטען רוכב האופנוע המעורב. אין בטענה זו אודות מהירות נסיעתו של הנאשם בכביש מס' 4, כדי לסתור את טענתו של עד הראיה איילון כי הנאשם נסע במהירות איטית ובאופן מהוסס על שטח ההפרדה.

8. עם זאת, ההגנה הפנתה לדוח הפעולה (ת/1) שערך המתנדב בו נאמר כי לדברי עד הראיה אילון: "אופנוע מס' 2 סטה מנתיב ועבר ד-14 ופגע באופנוע מס' 1". על פי הפירוט בדוח הפעולה, אופנוע מספר 2 הוא האופנוע המעורב, ואופנוע מס' 1 הוא אופנוע הנאשם. בהתבסס על דוח זה טענה ההגנה כי גרסתו הראשונית של עד הראיה הייתה כי נהג האופנוע המעורב הוא זה שנסע על שטח ההפרדה ,ופגע באופנוע הנאשם.

יצוין כי בעת הגעתו של המתנדב לזירה, הנאשם ונהג האופנוע המעורב כבר פונו לבית חולים, והמתנדב רשם אך את מספרי הא