פרשת רומי – נהיגה בשכרות זיכוי מעבירת סירוב לבדיקה

כנגד הנהג, הוגש לבית המשפט לתעבורה בת"א, כתב אישום שייחס לו ביצוע עבירה של "נהיגה בשכרות" (נוכח סירובו למסור דגימת אויר נשוף, וכל זאת לפי דרישת שוטר), עבירה בניגוד לסעיפים 62 (3), 64 ב' , 64 ד' (א) וסעיף 39 א' לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961.

הנהג טען להגנתו כי העובדה שבדיקת הנשיפה לא צלחה אינה מעידה כי הנאשם סירב למסור דגימת אויר נשוף. באירוע טיפלו שני שוטרים: מפעיל הינשוף שהינו שוטר מן השורה, ושוטרת חיילת. התביעה לא הצליחה לאתר את מי ששרתה בזמנו כשוטרת חיילת, ובסופו של יום העיד מטעמה רק עד אחד, מפעיל הינשוף שערך גם את ההזמנה לדין. הנהג עצמו העדיף שלא להעיד.

הנהג זוכה מן העבירה שיוחסה לו בכתב האישום; בית המשפט ציין בפסק דינו כי חומר הראיות שהציגה התביעה במקרה הנוכחי היה מוגבל ("כך לדוגמא לא הוגש דוח עיכוב, טופס בדיקת מאפיינים, ואף לא תעודת עובד ציבור בדבר תקינותו של מכשיר הינשוף הספציפי בו בוצעה הבדיקה לנאשם").

עוד ציין בית המשפט כי "אין במסמכים שערך השוטר כל זכר לכך שהוא הסביר לנאשם את משמעות הסירוב להיבדק בדיקת שכרות, ובחקירתו הנגדית לא ידע השוטר מי הסביר לנאשם את משמעות הסירוב, האם השוטרת חיילת או הוא עצמו".

בנסיבות אלה, קבע בית המשפט לתעבורה, כי "אין די בחומר הראיות שהציגה התביעה על מנת שניתן יהיה לקבוע כי הנאשם אשם בנהיגה בשכרות מכוח סירוב, הגם שטענתה כי הנאשם הכשיל את הבדיקה לא נסתרה. כתנאי להרשעה היה על התביעה להוכיח כי משמעות הסירוב להיבדק הוסברה לנאשם כנדרש בחוק. הימנעותו של הנאשם מלהעיד אינה משלימה את החסר בראיות מטעם התביעה".

לאור כל האמור, זוכה הנהג מחמת הספק.

———————————————————————————————————————————————————————————————————————–

בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב – יפו

20 ספטמבר 2012

תת"ע 22864-08 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' רומי

בפני כב' השופטת דלית ורד

מאשימה

מ.י. ענף תנועה ת"א

נגד

נאשם

אדי רומי

פסק דין

אזכה את הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם, הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות נוכח סירובו למסור דגימת אויר נשוף לפי דרישת שוטר, עבירה בניגוד לסעיפים 62 (3), 64 ב' , 64 ד' (א) וסעיף 39 א' לפקודת התעבורה [נוסח חדש],

תשכ"א-1961.

במועד ההקראה, הודתה ההגנה בנהיגה, אך טענה כי העובדה שבדיקת הנשיפה לא צלחה אינה מעידה כי הנאשם סירב למסור דגימת אויר נשוף.

האירוע היה ביום 7.1.08 שעה 02:32, כשהנאשם נסע בכביש היציאה מהרצליה לעבר כביש 2 לדרום, ונעצר לביקורת שגרתית. באירוע טיפלו שני שוטרים: מפעיל הינשוף שהינו שוטר מן השורה, ושוטרת חיילת. לתביעה ניתנו די הזדמנויות על מנת לאתר את מי ששרתה בזמנו כשוטרת חיילת אך היא לא אותרה, וכפועל יוצא מכך לא הוגשו המסמכים שנערכו על ידה. בסופו של יום העיד מטעמה של התביעה רק עד אחד, מפעיל הינשוף שערך גם את ההזמנה לדין. הנאשם נמנע מלהעיד, וההגנה לא הביאה ראיות כלשהן מטעמה.

על פי האמור בהזמנה לדין, הנאשם הודה כי צרך בירה, ונערכו לו מספר בדיקות בנשיפון אך הוא הכשיל את הבדיקה ולא נשף די אויר. רק לבסוף התקבלה תוצאה שהצביעה על אינדיקציה חיובית מאד לשימוש באלכוהול. לפיכך, בוצעה לנאשם בדיקה במכשיר הינשוף. נטען כי הנאשם הכשיל את הבדיקה משלא נתן די אויר בשלוש הנשיפות שנשף. על פי פלט הינשוף שהוגש כראיה, הנאשם נשף שלוש נשיפות, האחת נפסלה עקב נפח נשיפה לא מספיק, והאחרות עקב נשיפה אסורה. בנוסף, הוגש כראיה פלט הכיול היומי של מכשיר הינשוף. נציין כי הבדיקה במכשיר הינשוף בוצעה למעלה מחמש עשרה דקות ממועד עצירת הרכב.

חומר הראיות שהציגה התביעה במקרה הנוכחי היה מוגבל, וכך לדוגמא לא הוגש דוח עיכוב, טופס בדיקת מאפיינים, ואף לא תעודת עובד ציבור בדבר תקינותו של מכשיר הינשוף הספציפי בו בוצעה הבדיקה לנאשם.

אין במסמכים שערך השוטר כל זכר לכך שהוא הסביר לנאשם את משמעות הסירוב להיבדק בדיקת שכרות, ובחקירתו הנגדית לא ידע השוטר מי הסביר לנאשם את משמעות הסירוב, האם השוטרת חיילת או הוא עצמו. בנסיבות אלה, אין די בחומר הראיות שהציגה התביעה על מנת שניתן יהיה לקבוע כי הנאשם אשם בנהיגה בשכרות מכוח סירוב, הגם שטענתה כי הנאשם הכשיל את הבדיקה לא נסתרה. כתנאי להרשעה היה על התביעה להוכיח כי משמעות הסירוב להיבדק הוסברה לנאשם כנדרש בחוק. הימנעותו של הנאשם מלהעיד אינה משלימה את החסר בראיות מטעם התביעה.

לפיכך, אזכה את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הנאשם.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ג, 20 ספטמבר 2012, במעמד התובע ובהיעדר הנאשם וב"כ.

דלית ורד