עוד חוזר הניגון ועוד החמרה בדיני תעבורה
מיום הקמתה של הכנסת, אנו שומעים על יוזמות חקיקה שנועדו להביא להחמרת הענישה בתחום דיני התעבורה, וזאת למרות שלא הוכח מעולם כי קיים יחס כלשהו בין ענישה מחמירה לבין "המצב בכבישים"; להיפך, בשנים האחרונות, הודות לשיפור ניכר במצב המכני של כלי הרכב, כמות תאונות הדרכים נמצאת בירידה ביחס לעבר, בעוד הענישה הוחמרה בעשרות מונים ביחס לעשורים הקודמים.
בנסיבות שנוצרו, כדאי לכל אזרח שהוגש נגדו כתב אישום בגין מעורבות בתאונת דרכים (קלה או חמורה כאחת) להתייצב בבתי המשפט לתעבורה ביחד עם סנגור הבקיא בתחום התעבורה, המודע לכללים, וזאת על מנת להבטיח שזכויות הנהג העומד לדין ישמרו, ושהעונש לא יהיה חמור מידי, במידה ויימצא אשם.
עו"ד תעבורה ישראל דוידוב ועו"ד תעבורה אדיר בנימיני, ממשרד עורכי הדין לתעבורה "דוידוב-בנימיני ושות'", הם בעלי ניסיון רב בהליכים מסוג זה, בייצוג מול בתי המשפט לתעבורה, לרבות בתיקי תאונות דרכים.
הכותרת של מאמר זה היא "עוד חוזר הניגון", והכוונה לקולות שנשמעים שוב ושוב מבית המחוקקים כי יש להחמיר את הענישה בתחום דיני התעבורה ככלי להרתעה.
הנה דברים שהושמעו בכנסת ישראל עוד בשנות השישים שמעידים היטב על כך שאין כל חדש תחת השמש; המדובר היה בהליך חקיקתי במסגרת של תיקון לחוק שכלל שינויים רבים שהוכנסו לפקודה ביוזמתו של כב' שר התחבורה דאז, ח"כ יצחק בן-אהרון, לתיקון פקודת התעבורה, תשכ"א-1961.
כנסת ישראל קיימה ברפורמה החקיקתית הזו שלושה דיונים במליאה, בטרם אושר החוק: ב- 30 לאוקטובר ו-1 לנובמבר 1960 (דיונים לקראת קריאה ראשונה) וביום 27 למארס 1961 (דיון לקראת קריאה שנייה ושלישית). עיקר תשומת לבם של חברי הכנסת המתווכחים הופנתה לאפיקים מסוימים בהצעת החוק, כמו למשל סוגיית הרחבת סמכויותיהם של שופטי התעבורה והסמכתם לדון בתיקי "גרימת מוות ברשלנות", דבר שנמצאו לו מתנגדים בקרב המחוקקים דאז.
יוזם החוק, שר התחבורה, הסביר בפתח הדיון כי מטרת החוק הינה הצורך לטיפול "רציני, מחושב, נמרץ ואמיץ" בנגע תאונות הדרכים, עד כי נדמה במהלך קריאת נאומו עד כמה שוב הוכח בפנינו עד כמה צדק קהלת כשכתב את הפסוק: "אין חדש תחת השמש" (א', ט'), כפי שכבר ציינו לעיל. עוד עולה מקריאת דברי הכנסת עולה כי שינויי העיתים הביאו לנו בשורות חדשות ולאו דווקא מעודדות בכל הנוגע לתופעה המגונה בדמות נהיגה בשכרות .
בהתייחסו לתיקון (שיצר את סעיף 56 לפקודת התעבורה) הנוגע לעניינו אמר השר בן-אהרון כהאי לישנא: "הצעת החוק שלפניכם באה לחזק את ידי משרדי הרישוי, המשטרה, משרד התחבורה וכל הגורמים המתנדבים, על מנת להגיע ביתר יעילות אל העבריין, אבל לא רק לאחר שעבר את העבירה, אלא ככל האפשר להשיגו בטרם עבר עבירה – כלומר להגיע למיועד להיות עבריין. הצעת החוק שלנו – ואין לי זמן עכשיו לעמוד על פרטים – מחייבת ראיות מוחשיות לגבי אדם העלול לעבור עבירה בדרך נהיגתו, בטרם שננקטים הצעדים. אם ראו אותו בנהיגתו, אם ראו אותו בהתפרעותו עוד בטרם תאונה, עוד בטרם רצח – לשלול ממנו את הרשיון, כמובן באישור בית-המשפט וכו' וכו', לפי כל החוקים והכללים"
נדמה כי בהתאמות הנדרשות דברים מעין אלה יכולים היו להישמע בנקל גם בימינו אנו, כאילו לא השתנה דבר.
מגמה זו של החמרה בעבירות תעבורה מחזקת עוד יותר את הצורך בקבלת ייצוג של עורך-דין לתעבורה בטרם מתייצבים בבית המשפט לתעבורה; למעשה, תמיד עדיף להתייצב בבתי המשפט לתעבורה ביחד עם סנגור הבקיא בתחום התעבורה, המודע לכללים, וזאת על מנת להבטיח שזכויות הנהג העומד לדין ישמרו. עו"ד ישראל דוידוב ועו"ד אדיר בנימיני, ממשרד עורכי הדין לתעבורה "דוידוב-בנימיני ושות'", הם בעלי ניסיון רב בהליכים מסוג זה, בייצוג מול בתי המשפט לתעבורה.