שימוש בטלפון בזמן נהיגה
עבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בזמן נהיגה (עבירה לפי תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961), היא אחת העבירות הנפוצות בתחום עבירות התעבורה. עבירת שימוש בטלפון נייד, בין אם דיברתם בטלפון ובין אם עשיתם בו שימוש כלשהו, הוא דו"ח מסוג ברירת משפט, קנס בסך 1000 ש"ח + 6 נקודות.
אם קיבלתם דו"ח טלפון, אל תמהרו לשלם אותו, לפני שאתם מתייעצים עם עורך-דין תעבורה (בתוך פרק הזמן של 3 חודשים), אשר יכול לבדוק על פי הדו"ח את האפשרות העומדות בפניכם בדבר הגשת בקשה להישפט בתיק. קיימות אפשרויות מגוונות בשטח זה, ועורכי הדין לתעבורה ממשרד עורכי הדין דוידוב-בנימיני מנוסים מאוד בבחינה ובטיפול בדו"חות שימוש בנהיגה בטלפון סלולרי.
על מנת שתתבצע עבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בזמן נהיגה (עבירה לפי תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961), הרכב חייב להיות בתנועה; זהו מבחן שקיימת לגביו מחלוקת בפסיקת בתי המשפט, ואף נוהלי האכיפה של משטרת ישראל שונו בעקבות הגדרה זו.
בתקנה 28(א) לתקנות התעבורה, נקבע נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; בתקנה 28(ב)(1) נכתב שבעת שהרכב בתנועה הנוהג בהגה לא יאחז בטלפון קבוע או נייד ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית. מתוקף מצב נורמטיבי זה קבע שופט בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר) בפרשת אדר גד שהוא מאמץ את הפרשנות כי "פרשנות המונח 'בתנועה' הוא במובן של TRAFFIC ולא במובן של MOVEABLB דהיינו, מצב שבו נהג עומד בשולי הדרך גם אם המנוע עובד, זו איננה תנועה, אך לעומת זאת, נהג שעומד ברמזור, הרי שהוא במהלך תנועה שכן עמידה ברמזור היא חלק מהתנועה במובן של TRAFFIC". פרשנות זו אינה מקובלת בכל בתי המשפט.
קיימות הגנות נוספות לנהג שקיבל דו"ח על שימוש במכשיר טלפון נייד בזמן נהיגה, כמו זווית עמידתו של השוטר, והבילבול שקיים לא אחת בין חפץ אחר שנחזה להיות מכשיר סלולרי ושקיים ברכב.
ככלל יש לומר כי עבירת השימוש בטלפון נייד נחשבת לעבירה מסוכנת, ובמקרים מסוימים אף פוגעת בריכוז של הנהג יותר מעבירות של "נהיגה בשכרות" או "תחת השפעת אלכוהול" ברמות נמוכות; שופט בית המשפט לתעבורה ביורשלים, ד"ר אברהם טננבוים, נדרש לכך בפסק דין שנתן בפרשת השאש: "הדברים אולי לא ידועים אך מדענים טוענים כבר מספר שנים כי הסיכון של דיבור בטלפון נייד עם דיבורית באוטו זהה פחות או יותר לנהיגה בהשפעת אלכוהול ברמתו הנמוכה. ונדגיש כי מדובר ברמה האסורה בארה"ב שהיא גבוהה בכשישים אחוז מהרמה האסורה בארץ. ונבהיר מעט את הסוגיא. הרבה מהציבור נוהגים לעבודתם וכן למטלות רבות אחרות דרך לא קצרה. ישנו ניסיון מובן 'לנצל' את זמן הנהיגה שהוא לכאורה מבוזבז בצורה פרודקטיבית יותר והדרך הקלה ביותר היא לשוחח בטלפון נייד. אלא שלטענת החוקרים, עקב מגבלות המוח האנושי, שיחות אלו גורמות להסחת הדעת מהפעולה העיקרית של הנהיגה ומעלות משמעותית את הסכנה והסיכוי לתאונה. ונסביר בקצרה את המחקרים העיקריים. המחקר בתחילה בדק טענות אלו בצורה אפידיומולוגית. קרי, נבדק הקשר בין שיחות בטלפון הנייד לבין תאונות דרכים. המחקר הידוע ביותר הוא מחקר מפורסם שפורסם בשנת 1997
באחד מכתבי העת המכובדים ביותר ברפואה (The New England Journal of Mecicine). המחקר בדק מאות נהגים ועשרות אלפי שיחות טלפון והקשר ביניהם. המסקנה הייתה שהקשר בין דיבור בטלפון הנייד לתאונת דרכים דומה לסיכון של נהיגה בשכרות ברמה האסורה בארה"ב. המחקר קבע כי מי שמדבר בטלפון נייד בתוך חמש דקות לפני התאונה מעלה את הסיכון לתאונה פי 4.8. אולם, המחקר הדגיש כי לא הוכיח שדווקא בגלל הדיבור בטלפון הנייד אירעה התאונה אלא הראה קשר בלבד. תיאורטית לפחות ייתכן כי אלו שדברו בטלפון נייד עשו זאת עקב בעיה כלשהי (כגון עייפות) שהיא גרמה להם גם לדיבור וגם לתאונה. דהיינו, אין הוכחה מדעית מוצקת שדווקא הדיבור בטלפון גרם לתאונה. אשר לכן בוצע בשלב הבא מחקר מעבדתי בו הושוו תפקודיהם של נהגים ששוחחו בטלפון עם נהגים שהיו תחת השפעת אלכוהול ברמה האסורה.
הנבדקים נהגו בסימולטור נהיגה וגם כאן חזרה אותה התוצאה ואפילו יותר מכך. משוחחי הטלפון היו מעורבים בתאונות יותר מאשר הנהגים שנהגו תחת שכרות. הנתונים היו חד-משמעיים ופורסמו גם הם בכתב עת מוכר וידוע. מעניין לציין שברוב המחקרים העוסקים בתחום לא היה הבדל משמעותי בין דיבור בטלפון נייד ללא דיבורית לבין טלפון נייד עם דיבורית. ההשערה המקובלת היא כי הפגיעה בנהיגה היא בהסחת הדעת של הנהג ולא בהורדת יכולתו המוטורית עקב החזקת ההגה ביד אחת".
אם קיבלתם דו"ח על שימוש בטלפון נייד (1000 ₪), כדאי מאוד לפנות לעו"ד לתעבורה, על מנת שזה יוכל להעריך את סיכוייך במקרה שתוגש בקשה להישפט בגין הדו"ח, לאחר שיבחן מקרוב את הדו"ח והחומר הנלווה לו.
תמיד כדאי בכל עבירת תעבורה, בכלל זה בתיק דיבור/שימוש בטלפון נייד, להתייעץ עם עורך-דין מהתחום לפני ביצוע כל פעולה מול בתי המשפט. משרד עורכי הדין לתעבורה "דוידוב-בנימיני ושות'" הינו משרד מנוסה מאוד ובעל מוניטין בתחום דיני התעבורה.
הוראות החוק במקרה זה קובעות כי בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב "לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית"; כמו כן, "לא ישלח או יקרא מסרון". הגדרת המונח "דיבורית" הינה "התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו". "טלפון" הינו כל "מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג".
בעידן הנוכחי מכשירי הסמארטפון החלו בתי המשפט לתעבורה להרחיב את הפרשנות במונח "שימוש בטלפון בזמן נהיגה". החוק והמשפט בדרך כלל לא מצליחים להתקדם בקצב הדרוש. העיתונאי והמשפטן האמריקני, קוונטין ריינולדס התייחס לנושא בספר הנודע שכתב על הפרקליט והשופט סמואל ס. לייבוביץ: "החוק הוא כמו אדם שרודף אחרי חשמלית, אך לעולם לא מצליח להשיג אותה. גם אם לאדם יש סיכוי להתקרב לחשמלית. החוק תמיד ימשיך לפגר אחר הסוגיות הבוערות"
ההתפתחות במישור הטכנולוגי הזה היא אדירה; אם בעבר אדם יכול היה להגיע לבית המשפט עם פלט שיחות ממכשיר הנייד שלו, מתוך רצון שהדבר יצביע על חפותו, הרי שהיום, לאור השימושים הרבים האפשריים במכשיר, טענת הגנה כזאת כבר לא תעמוד.
חלק משופטי בתי המשפט לתעבורה אף קבעו רף מחמיר מאוד, כי די בנגיעה או החזקת הכשיר לצורך חיבורו להתקן ברכב, כדי לענות להגדרה שימוש וחלק מן השופטים סבורים שהשימוש חייב להיות בפועל, כלומר שימוש אקטיבי. ללא שימוש אקטיבי לפי שיטה זו, מדובר בהזזת חפץ לכל דבר ועניין.
ישנה גישה מאוד מקובלת על פיה, על מנת שתתבצע עבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בזמן נהיגה, הרכב חייב להיות בתנועה; אך גם לגבי מבחן קיימת מחלוקת בפסיקת בתי המשפט. נוהלי האכיפה של משטרת ישראל שונו בעקבות הגדרה זו (הנחיית מדור תעבורה 4-14 – "שימוש בטלפון נייד בעת שהרכב נמצא בעצירה" 11/04/2014 מאת סג"נ מאיר ב-גל) .
נדגיש בהקשר הזה כי על פי הוראות תקנה 28(א)לתקנות התעבורה נקבע כי נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; בתקנה 28(ב)(1) נכתב שבעת שהרכב בתנועה, הנוהג בהגה לא יאחז בטלפון קבוע או נייד ולא ישתמש בהם ברכב – אלא באמצעות דיבורית.
בפרשת גד אדר [עפ"ת (מרכז) 22190-12-10] קבע שופט בית המשפט המחוזי מרכז (כב’ השופט ד”ר אחיקם סטולר) כי “פרשנות המונח ‘בתנועה’ הוא במובן של TRAFFIC ולא במובן של MOVEABLB. דהיינו, מצב שבו נהג עומד בשולי הדרך גם אם המנוע עובד, זו איננה תנועה, אך לעומת זאת, נהג שעומד ברמזור, הרי שהוא במהלך תנועה שכן עמידה ברמזור היא חלק מהתנועה במובן של TRAFFIC”.
פרשנות זו אינה מקובלת בכל בתי המשפט, ויש לבחון היטב את המצב המשפטי בטרם מבצעים פעולה כלשהי בנושא. מעבר לכך, קיימות הגנות נוספות לנהג שקיבל דו”ח על שימוש במכשיר טלפון נייד בזמן נהיגה, כמו זווית עמידתו של השוטר, והבלבול שקיים לא אחת בין חפץ אחר שנחזה להיות מכשיר סלולרי ושקיים ברכב.
קיבלתם דו"ח תנועה בגין שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה? כדאי מאוד להתייעץ עם עורך-דין תעבורה לפני שמשלמים את הדו"ח. משרד עורכי הכין לתעבורה, דוידוב-בנימיני, הינו משרד עורכי הדין המתמחה בתחום דיני התעבורה.
פסק הדין שהוזכר: עפ"ת 22190-12-10 אדר גד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 13/02/2011), מפי כבוד השופט ד"ר סטולר
