סדר הדין ודיני הראיות בתעבורה ועינוי סדר הדין

סדר הדין ודיני הראיות על פיהן מתנהלים הדיונים בבתי המשפט לתעבורה הם פקודת הראיות וסדר הדין הפלילי (החסד"פ); במשפט הפלילי בישראל אין אפשרות לערער על החלטות ביניים, מלבד שני חריגים הקבועים בחוק (וכמה מקרים חריגים מאוד שהוכרו בפסיקה באמצעות עתירה לבג"צ). לפיכך, כדאי מאוד שיהיו בידי הסנגור את הכלים למנוע בזמן אמת תופעות המכונות בין השאר בביטויים "עינוי סדר הדין" ו"עיקום הכתובים". חשוב מאוד שיהיה בעל שליטה מלאה ובעל הידע הדרוש בהוראותיו. כללים אלה תקפים גם בבירור האשמה בדו"חות תנועה ("ברירת משפט") בו מבקש הנהג להישפט ולעמוד על חפותו.

עו"ד ישראל דוידוב ועו"ד אדיר בנימיני ממשרד "דוידוב-בנימיני ושות'", הם בעלי היכולות, הכישורים, הניסיון, המיומנות והידע הדרושים בשטח זה בכלל, בתחום דיני התעבורה ודו"חות התנועה בפרט.

מי שהוראות סדר-הדין היו לאבן פינה במחשבתו המשפטית היה כידוע כב' הנשיא, יואל זוסמן, אשר מעל לכל הקדיש תמיד תשומת לב מיוחדת לחשיבות העמידה בכללי סדר-הדין ואשר הביאה לו את הכינוי "האוראקל שלנו בפרוצדורה" (כהגדרתו של כב' השופט מ' זילברג) . למרות שהמדובר היה באבן אשר מאסו בה לא מעט בונים אחרים, בעיניו של זוסמן הייתה זו "אבן יקרה שבלעדיה כל בנין המשפט סופו להתמוטט" .

זוסמן ציין לא אחת כי את העובדה שכל הדינים המהותיים קמו על יסודות דיוניים (ubi remedium ibi ius) ולכן המשפט המהותי חייב "לצאת מן הקליפה הדיונית" תחילה בטרם יכול לעמוד בפני עצמו ולהזדהות. מבחינתו דבר הוצאת משפט צדק לאור מצריכה מנגנון פרוצדוראלי עליו יש להקפיד ולדקדק "כשם שאיכותו הטובה של מוצר תלויה ביעילות המכונה שבאמצעותה מייצרים אותו" .

הדאגה לדפוסי התנהלות תקנים של הליך פלילי צריכה להיות דאגה משותפת של שני הצדדים המתדיינים בפני בית המשפט וכמובן גם לבית המשפט עצמו. על עניינים של תוכן ומהות יכולים המתדיינים להיות חלוקים תמיד, אך דפוסי ההתנהלות צריכים להיות מעל לכל ויכוח, ויש לקיים אותם על פי כללי הפרוצדורה שנקבעו בדין וכדבעי.

בדברים קטנים אלה, משתקף היחס לזכויות הנאשמים בכלל ולפרוצדורה הפלילית בפרט. להשקפתנו, בעניינים אלה צריך כאמור להקפיד ולדקדק כחוט השערה, כי כל פריצה קלה פותחת פתח לפגיעה בזכויות נאשמים העומדים לדין, וכמובן לפגיעה באותה "מאגנה-כרטא" מקודשת של כל נאשם.

יש לזכור כל העת כי גם האמת זקוקה לקרקע יציבה שתוכל לעמוד עליה. הכללים הפרוצדוראליים, ובהם כללים בדבר אופן הבאת הראיות, חיוניים לקיומו של הליך תקין ולביאור האמת והצדק. ידועים בעניין זה דבריו של כב' השופט שלמה לוין: "באין כללים – אין משפט ובאין משפט – אין צדק" .

חשיבותה של העקביות כאמצעי להשגת הגינות עולה גם מדבריו של כב' הנשיא, מאיר שמגר: "אנו מגיעים להגינות על ידי נקיטתה של דרך עקבית, אשר ממנה עולה השוויון בפני החוק. מן השוויון נובע האמון של האזרח בשלטון החוק ואמונתו שייעשה דין צדק" .