פרשת זיגמן – נהיגה ברכב לא תקין

בפרשה זו, דן בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו בעניינו של נהג אשר הואשם בכך שנהג ברכב לא תקין בניגוד לתקנה 308 לתקנות התעבורה.

על פי הדו"ח שהגישה שוטרת התנועה ברכב, נמצאו הליקויים הבאים: משבש לייזר, הגה לא מקורי וחלק אחורי של הרכב נמוך. בית המשפט שמע את הראיות ומצא לנכון לזכות את הנאשם בשל כשל ראייתי.

———————————————————————————————————————————————————————————————————————–

בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב – יפו

תת"ע 572-10-10 מדינת ישראל נ' זיגמן

בפני שופט שמואל מלמד

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

יונתן זיגמן

הנאשם

פסק דין

מצאתי לזכות את הנאשם מעובדות כתב האישום וזאת מחמת הספק.

כנגד הנאשם, הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 9.3.10 שעה 16:27 או בסמוך לכך, ברחוב ה' באייר 4 ת"א, נהג הנאשם ברכב שנמצא לא תקין בניגוד לתקנה 308 לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באשמה ונשמעו ראיות בתיק.

מטעם התביעה, העידה השוטרת גומזוב מריה שרשמה לנאשם דוח שהתקבל וסומן ת' 1, לפיו, הנאשם נעצר לבדיקה. ברכב, נמצאו הליקויים הבאים: משבש לייזר, הגה לא מקורי, חלק אחורי של הרכב נמוך, נרשם לנאשם דוח.

תגובת הנאשם בזמן רישום הדוח הייתה "אני לא יודע הרכב נבדק כחודש ימים על ידי אותו בוחן רכב שערך את הבדיקה ומצא כי הגה היה תקין.

עוד העיד מטעם התביעה בוחן הרכב אמיר וודוביץ, שבדק את הרכב מצא את הליקויים הבאים:

1. הגה לא מקורי, ללא כריות אויר.

2. הסרת משבשי לייזר + מפסק חבוי.

3. חלק אחורי נמוך בדיקת מתלים וקפצים אחוריים.

4. ברישיון מופיע 5 דלתות.

בחקירה נגדית, הוצג לבוחן בדיקה שערך לנאשם ברכב זה ב-13.1.10 בה נמצאו הליקויים הבאים:

1. הסרת נורות כחולות בחזית הרכב.

2. אורות לוחית רישוי לא עובד.

לגבי משבש הלייזר, נשאל הבוחן כיצד הבחין כי מדובר במשבש לייזר, הבוחן טען כי ראה שהפגוש הקדמי נחתך, הונחו בו נורית חיישנים של משבש לייזר בשני הצדדים. לאחר מכן, הפגוש נצבע בצבע כדי להקשות את זיהוי החיישנים.

שני עדי התביעה נשאלו אם היה איתם שוטר נוסף, שניהם לא זכרו, הבוחן טען כי ייתכן שהיה איתם מתנדב אולם לא זכר מי.

מעדות הנאשם בביהמ"ש, עולה כי הנאשם נעצר על ידי שוטר, השוטר אמר לנאשם כי הרכב לא תקין והוא קורא לבוחן, הגיע למקום בוחן. השוטר אלעד החל להנחות את הבוחן לגבי הליקויים ברכב. הנאשם הלך למשרד הרישוי לתיקון ליקויים, לגבי שינוי המבנה, טען הנאשם כי שונה התקן וכיום לא אוכפים זאת על ידי המשטרה.

לגבי היות הרכב נמוך, צירף הנאשם אישור מוסך, שמדובר במצב תקין.

לגבי ההגה טען הנאשם, כי חודשיים לפני, הסביר לבוחן כי הותקן הגה תואם לרכב, כיוון שלא היה בנמצא הגה זהה.

לגבי המשבש לייזר, הנאשם טען כי לא ידע שהוא מותקן ברכב.

הנאשם טען בחקירה נגדית כי השוטר אלעד שנה וחצי לאחר האירוע עצר אותו, בבקשה לבדוק שהכול בסדר ואף שאל אותו לגבי הדיון בביהמ"ש.

הנאשם הגיש קלטת לבית המשפט המתעדת לדבריו את האירועים. התביעה התנגדה לקבלת הקלטת, תוך שהיא מציינת כי הקלטת אינה עומדת בתנאי הקבילות.

מטעם ההגנה, הוזמן להעיד המתנדב שוטר אלעד בירנצוויג, לדבריו הוא לא זוכר את אירוע רישום הדו"ח, השוטר זכר כי עצר את הנאשם חודשיים עובר לדיון בביהמ"ש, לדבריו עצר אותו כדי לראות שהכול בסדר והוא לא שתה לשוכרה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

התנהלות השוטרים בתיק זה לא הייתה תקינה, העובדה כי במקום היה שוטר נוסף שהיה מעורב בהליך רישוי הדוח והוא לא רשם שום מזכר לגבי השתתפותו באירוע מהווה פגיעה בהגנת הנאשם.

בעפת (ת"א) 40804-06-11 עמנואל זיתוני נ' מדינת ישראל כתב השופט בן יוסף:

"אמרתי ושוב אומַר יותר מפעם אחת, ראו למשל בע"פ 728/84, שמעון טלמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מא 3, 617, עוד קודם לכן – ע"פ 437/82, סלומון אבו נ' מדינת ישראל, פ"ד לז 2, 85 – שצד שאינו מביא עד שהיגיון הדברים מלמד שעדותו הובאה הייתה מסייעת לו, שעדותו מזיקה לו.

יש מחדל חקירתי חמור בכך, שכאשר שני שוטרים מבצעים פעולה, ירשמו דו"ח על מה שראו, אף אם לא ראו, יציינו בדו"ח שלא ראו. אי-רישום דו"חות ע"י כל השוטרים הנוטלים חלק, בוודאי שמדובר בשניים בלבד, יש בו באופן מובנה, מוטבע, פגיעה ביכולת הנאשם להתגונן. זו דעתי."

בנסיבות תיק זה, השוטר בירנצוויג הופיע בבית המשפט כעד הגנה. אף שהוא לא הודה כי היה במקום מהקלטת עולה כי במקום היה שוטר נוסף שהזמין בוחן למקום. בית המשפט אינו יכול לזהות קולות ולקבוע מי הדובר בקלטת. אך, בירור ניתן לומר כי במקום היה שוטר נוסף, שכן מהקלטת נשמע כי מסבירים לנאשם, שעליו להמתין לצורך הגעת בוחן למקום. בהמשך, מהלך בדיקת הרכב נשמעים קולות של דוברים שונים, שבודקים את הרכב. העובדה שהיה במקום שוטר נוסף, אך הוא לא רשם דבר. תוך שהוא נוטל חלק בבדיקת הרכב. מהווה פגיעה קשה ביכולת ההגנה של הנאשם. בכך סגי, לצורך זיכוי הנאשם.

מעבר לכך, לגבי העובדה כי ברכב היה מתקן לשיבוש לייזר, דבר שלא הוכח. כדי להוכיח כי המתקן המותקן אכן משבש לייזר יש להוכיח זאת. בין ע"י חוו"ד בין בבדיקת המיתקון דבר שלא נעשה.

יש אפשרות שהמשבש אינו עובד, העובדה שהבוחן זיהה חיישנים אין בכך די.

לגבי יתר הליקויים, ההגה ומבנה הרכב, דבר תמוהה בעיניי הוא שחודשיים עובר למועד רישום הדו"ח בבדיקה קודמת, הבוחן לא שם לב לליקויים אלה.

אציין, כי ברור שלא יתכן ששינוי מבנה הדלתות נעשה לאחר הבחינה בחודש ינואר. בנוסף ברור שמבנה הרכב משתי דלתות ל-5 דלתות לא יכול להשתנות במהלך החודשים. אלא, הרכב נרכש כך.

לגבי הרכב הנמוך, הבוחן רשם חלק אחורי נמוך, בדיקת מתלים וקפיצים אחוריים.

הנאשם פנה למכון פרונט שנתן אישור לתקינות הרכב בשאלה זו.

לאור העובדה כי מצאתי לזכות את הנאשם מכתב האישום וזאת בשל כשל ראייתי, שנגרם בעטיו, בשל התנהלות השוטר בשטח, שהיה מעורב בצורה ניכרת באירוע. אך, לא טרח לרשום דבר. מצאתי כי יתר השאלות שהעלו מטעם הצדדים משניות הן, ולא יכולות לשנות את התוצאה.

סוף דבר מצאתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.