ענישה כפולה בתאונות דרכים

כתב אישום בגין מעורבות בתאונת דרכים, גורר עימו לעיתים רבות, עונש פסילת מינימום הקבוע בחוק, ועלול להביא את התביעה המשטרתית לדרוש "ענישה כפולה" בנוגע לרכיב הפסילה בפועל.

לאור המאפיינים הייחודיים של עבירות התעבורה, עדיף תמיד להיות מיוצגים בידי עורך-דין לתעבורה שזה תחום התמקצעותו.

עורך דין ישראל דוידוב ועורך דין אדיר בנימיני, ממשרד עורכי הדין לתעבורה "דוידוב-בנימיני ושות'", הם בעלי ניסיון רב בהליכים מסוג זה.

מרבית כתבי האישום הנוגעים למעורבות בתאונת דרכים, הנדונים כיום בבתי המשפט לתעבורה מעמידים את הנאשם (במידה והוא מורשע בעבירה), בסכנה של ענישת מינימום של פסילה בפועל, וזאת בהתאם להוראות התוספת השנייה לפקודת התעבורה.

כפי שמפורט בהרחבה במאמר "מדיניות הענישה בתאונות דרכים", המגמה של רשויות התביעה כיום היא להחמיר עם הנהגים המעורבים בתאונות דרכים, ולכן כולל כתב האישום לפחות סעיף אישום אחד המחייב פסילת מינימום.

קיימים גם מצבים בהם הנהג עלול למצוא את עצמו בתיק תעבורה, בפני סכנה של "ענישת מינימום כפולה", קרי, שני סעיפי אישום המחייבים כל אחד מהם עונש מינימום כאשר הוא עומד בפני עצמו. מצב זה מכונה "הצטברות אידיאלית" של עבירות בפלילים, וזהו הוא כינוי המשקף מצב בו מספר עבירות פליליות צומחות כולן מרכיב התנהגותי אחד משותף: "רק מגוון התוצאות שנגרמו על ידי אותה התנהגות, אחת ויחידה, או מכלול הנסיבות השונות שהצטרפו אליה, בהיותן רלוונטיות, כל אחת או כל קבוצה מהן, להתוות עבירות נפרדות, מביאים להסתעפות עבירות מספר מאותה התנהגות" . מי שנדרש אליה לראשונה היה כב' השופט (לימים נשיא) משה לנדוי, בפרשת נכט

[ע"פ 132/57 בנימין נכט נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד יא 1544].

כאן עולה החשיבות בלווי של כל ההליך על ידי סנגור המיומן והבקי בתחום דיני התעבורה, אשר יש בידו לבחון את התיק הראיות לעומק, יבחן את שאלת האשמה ולאחר מכן, במידת הצורך, יוכל להעריך את מידת הענישה הראויה. שאלת תקופה של עונש המינימום הכפול תוכרע בסופו של דבר על פי על פי "מבחן אחידות הזמן והמקום" שנקבע על ידי בית המשפט העליון בפרשת "פריצת הכספות בירושלים" [ע"פ 104/89 יצחק דרורי ו-4 אח' נ' מדינת ישראל פ"ד מד(1), 843].

להרחבה, ראו: "הצטברות אידיאלית של עבירות תעבורה"

עורך דין אדיר בנימיני