סירוב לבדיקת אלכוהול – הבנת ההסבר המשפטי
"סירוב לביצוע בדיקת אלכוהול" מקים כנגד הנהג המסרב חזקה נגדו כאילו "נהג בשכרות"; הקמת חזקה זו תלויה בכמה תנאים, בין השאר בתנאי, שההסבר ניתן בשפה המובנת לנהג, והשוטר ווידא שההסבר אכן היה נהיר לו. לעתים ישנם מצבים בהם קשיי שפה מביאים לכך שהנהג כלל לא הבין את הדרישה ממנו לבצע בדיקה וקל וחומר את המשמעות המשפטית של אי מתן דגימת נשיפה.
עו"ד דוידוב-בנימיני המומחים בתיקי נהיגה בשכרות.
פנה אלינו ואנחנו נפעל להציל לך את הרישיון!
לפגישת ייעוץ חינם וללא התחייבות התקשר עכשיו:
במקרים מסוימים בעבירות של "נהיגה בשכרות" (מתוקף סירוב לבצע בדיקת שכרות), מתנקז התיק בעיקר לשאלות האם באמת היה אקט מוחשי של סירוב להיבדק, והאם לנהג הוסבר כדבעי, באופן חד וברור, בשפה המובנת לו, המשמעות המשפטית של סירוב לביצוע בדיקה לגילוי אלכוהול.
ישנם מקרים בהם הנהג המואשם בביצוע עבירה של "נהיגה בשכרות" (מתוקף סירוב) אינו בקי ברזי השפה העברית, ולא הבין לא רק את משמעות הסירוב, אפילו לא את עצם הדרישה ממנו להיבדק. שאלת המודעות, והמשמעות המשפטית הנלווית לה, צריכות להיבחן דרך האספקלריה של האתוס האישי של הנהג, כפי שעולה מאחד ממימרותיו הנודעות של קרל מרקס: "ההוויה קובעת את התודעה".
בית המשפט העליון כבר עמד בשורה של פסקי דין על החשיבות של ההקפדה על הליך חקירה וליקוט ראיות תקין, כחלק מהחובה לשמור על האינטגריטי של ההליך הפלילי. תוך כדי כך נקבע כי הזכות להליך פלילי הוגן נוגעת בכל שלביו של ההליך הפלילי – "אם בשלב החקירה ואם בשלב המשפט" [דבריו של השופט א' ברק (כתוארו אז) בע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל פ"ד לה(3), 505].
על חשיבות התרגום בהליכים פליליים, ולתוצאות האפשריות של פגמים בעניין זה, עמד בית משפט המשפט העליון בהרחבה בפרשת הונצ'יאן לין [ע"פ 8974/07 הונצ'יאן לין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), ניתן ביום 03/11/2010], שנגע לעובד זר מסין, שהעברית אינה שגורה בפיו. ודוק, כב' השופטים ד"ר יורם דנציגר וד"ר אליקים רובינשטיין נדרשו שם בהרחבה לנושא, כאשר הראשון הדגיש כי העקרונות חלים מרגע המגע הראשוני עם המשטרה, כבר משלב המעצר ושלבי החקירה הראשוניים. נקבע כי ההשלכות של פגם בהליך הפלילי הנובע מהיעדר תרגום או היעדר תרגום נאות צריכות להיבחן בראי הזכות להליך הוגן.
כב' השופט ד"ר דנציגר ציין כי בית המשפט העליון עמד לא אחת על חשיבות העובדה שחשוד יבין את מהות האשמות וטיב הליכי החקירה המתנהלים כנגדו, והוסיף כי התכליות העומדות ביסוד מדיניות משפטית זו היא כי "תקינותו של ההליך צריכה להישמר ויש להקפיד עליה כערובה לגילוי האמת והבטחת זכויות האדם, החשוד-הנחקר והנאשם".
בהקשר לאותה פרשה, ציין ד"ר דנציגר כי "בשל התכליות העומדות ביסוד מדיניות משפטית זו ניתן להקיש ממנה גם לענייננו ולקבוע כי כאשר לא זוכים החשוד או הנאשם לתרגום אפקטיבי הרי שנפגעת זכותם להליך הוגן, שכן נשללת מהם הזכות להבין את אשר הם מואשמים בו כמו גם יכולתם להסביר את עצמם ולהתגונן כנגד ההאשמות באופן שעשוי אולי להביא לטיהור שמם" (פסקה 8).
בהמשך דבריו, כתב כב' השופט דנציגר כהאי לישנא: "דבריי אלו נועדו להציב תמרור אזהרה לפני גורמי אכיפת החוק, ובהם משטרת ישראל והתביעה, על מנת שאלו יפעלו לכיבוד זכות הטיעון והזכות להליך הוגן באמצעות אבטחת קיומו של תרגום אפקטיבי לכל חשוד".
זאת ועוד: "תחילתו של ההליך הפלילי הוא בחקירה, ומשזו סובלת מפגמים בסיסיים הנובעים מתרגום קלוקל, משליכה היא על המשך ההליך באופן בו עלולים חפים מפשע להימצא חייבים בדין. שומה על בתי המשפט ויתר גורמי אכיפת החוק להקפיד על קיומו של תרגום אפקטיבי כחלק מחובתם לכבד את זכויות האדם ברוח עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית הדבקה בכיבוד מלוא זכויותיו של כל אדם באשר הוא אדם" (פסקה 11).
במקרה בו נהג החשוד ב"נהיגה בשכרות" עוכב ונחקר על ידי שני שוטרים שאינם דוברים את שפתו, עליהם לדאוג לכך שלמקום יגיע שוטר כזה; במקרים בהם הוכח כי הנהג לא הבין את המצופה ממנו, וכלל לא הבין שנדרש להיבדק בדיקת אלכוהול, לא ניתן לקבוע כי הוסברה לו, בשפה המובנת לו משמעות הסירוב לביצוע בדיקת נשיפה.
