פרשת בן-בסט – ביטול פסילה עד תום ההלכים עקב שיהוי

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו הורה על ביטול פסילה עד תום ההליכים שהוגשה כנגד נהגת אשר הוגש נגדה כתב אישום המיחס מעורבות בתאונת דרכים, בהיותה תחת השפעת אלכוהול. על פי כתב האישום סטתה מהדרך ללא סיבה הנראית לעין וגרמה לתאונה עצמית. כתוצאה מהתאונה, נגרם נזק לרכבה ולמרבה המזל, לא נגרמה פגיעה בנפש.

בעקבות כך, נפסל רישיונה של העוררת פסילה מנהלית למשך 60 יום ובתום תקופה זו רישיונה הושב לה.

לאחר שרישיון הנהיגה הוחזר לנהגת, הגישה לשכת תביעות התעבורה את כתב האישום ובקשה לפסילה עד תום ההליכים. בית המשפט לתעבורה קבע בהחלטתו כי יש מקום לפסילה עד תום ההליכים, והורה על פסילה לתקופה של 10 חודשים. עם זאת, עיכב בית המשפט את החלטתו, כך שבפועל יצא, כי מהיום בו הוחזר לעוררת הרישיון ועד לפסילה המחודשת, חלפו חודשיים ימים.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערר על הפסילה, וביטל את הפסילה עד תום ההליכים; בית המשפט המחוזי קבע כי "בקשה לפסילה עד תום ההליכים צריכה להיות מוגשת בתוך תקופת הפסילה המנהלית. העובדה שהדבר לא נעשה והעובדה שהעוררת נהגה במשך חודשיים בלי שאיש טען שהיא מסוכנות לשלום הציבור, היא הנותנת שהתביעה, האמונה על שמירה על שלום הציבור, לא סברה כי יש דחיפות בהגשת הבקשה, נוכח המסוכנות הנובעת מנהיגתה של העוררת".

———————————————————————————————————————————————————————————————————————–

בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ע"ח 8322-02-10 בן בסט נ' משטרת ישראל / ענף התנועה

01 מרץ 2010

בפני כב' השופטת חיותה כוחן

בעניין: סיגל בן בסט

עוררת

נ ג ד

משטרת ישראל / ענף התנועה

משיבה

נוכחים:

ב"כ העוררת: עו"ד אדיר בנימיני ממשרד עו"ד דוד גולן

ב"כ המשיבה: עו"ד נאוה עוז

העוררת: נוכחת

החלטה

הוגש בפניי ערר על החלטת בימ"ש לתעבורה (כב' השופטת כצמן), אשר הורתה לפסול את העוררת מלהחזיק רישיון עד תום ההליכים נגדה.

בתאריך 1/10/09, בשעות הלילה, נהגה העוררת ברכב, בהיותה תחת השפעת אלכוהול, סטתה מהדרך ללא סיבה הנראית לעין וגרמה לתאונה עצמית. כתוצאה מהתאונה, נגרם נזק לרכבה ולמרבה המזל, לא נגרמה פגיעה בנפש.

בעקבות כך, נפסל רישיונה של העוררת פסילה מנהלית למשך 60 יום ובתום תקופה זו רישיונה הושב לה.

בתאריך 14/12/09, כשבועיים לאחר שרישיון הנהיגה הוחזר לעוררת, הגישה המשיבה כתב אישום ובקשה לפסילה עד תום ההליכים. בימ"ש קמא קבע בהחלטתו מיום 12/1/10, כי יש מקום לפסילה עד תום ההליכים והורה על פסילה לתקופה של 10 חודשים. עם זאת, ביהמ"ש עיכב את החלטתו עד 31/1/10. בפועל יוצא, כי מהיום בו הוחזר לעוררת הרישיון ועד לפסילה המחודשת, חלפו חודשיים ימים.

אמנם, שלא כבהחלטתי ב-ע"ח 28602-01-10, בתיק זה לא חלף פרק זמן ארוך בין החזרת הרישיון לבין הגשת הבקשה לפסילה עד תום ההליכים, אך אין בכך רבותא. כפי שאמרתי שם, אני חוזרת ואומרת, כי בקשה לפסילה עד תום ההליכים צריכה להיות מוגשת בתוך תקופת הפסילה המנהלית. העובדה שהדבר לא נעשה והעובדה שהעוררת נהגה במשך חודשיים בלי שאיש טען שהיא מסוכנות לשלום הציבור, היא הנותנת שהתביעה, האמונה על שמירה על שלום הציבור, לא סברה כי יש דחיפות בהגשת הבקשה, נוכח המסוכנות הנובעת מנהיגתה של העוררת.

גם אם במקרה הנוכחי קרתה תקלה שהביאה לאיחור בהגשת הבקשה, היה על המשיבה לדאוג לכך שהדיון בבקשה יתקיים במועד קרוב ככל שניתן למועד הגשת הבקשה ולהתנגד לעיכוב ביצוע החלטת הפסילה המחודשת, על מנת שלא תיווצר עובדה בשטח ולפיה, העוררת נוהגת מזה כחודשיים באין מפריע.

בהערת אגב אציין, כי העבירה המיוחסת לעוררת הינה עבירה חמורה ביותר, ובסופו של יום, היא תצטרך לתת את הדין על מעשיה.

מהטעמים האמורים, החלטתי לקבל את הערר ואני מורה להשיב לעוררת את הרישיון.

חיותה כוחן

ניתנה והודעה היום ט"ו אדר תש"ע, 01/03/2010 במעמד הנוכחים.

חיותה כוחן, שופטת

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה.